פרויקט חברתי · צילום תיעודי
גיהנום עם פילטר
מוקדש לזכרה ולהנצחתה של מיכל סלה ז״ל
לא כל רצח מתחיל בסטירה
בפיד הכול נראה מושלם — חיוך, כוסית, סלפי מאושר. אף אחד לא רואה שרגע קודם הוא חיטט לה בטלפון. ״גיהנום עם פילטר״ הוא פרויקט צילום תיעודי שמצלם את שני הצדדים של אותו ערב: את מה שקרה באמת, ואת התמונה שהועלתה לרשת.
רגע לפני המכה הראשונה
רוב המאבק באלימות כלפי נשים מתחיל אחרי המכה הראשונה. הפרויקט הזה רוצה להגיע רגע לפניה — ללמד לזהות את הנורות האדומות שנדלקות בדרך למערכת יחסים אלימה: חיטוט בטלפון, התערבות בלבוש, בידוד מהסביבה, נעילת דלת, אלימות מילולית ונפשית. כל אלה מופיעים הרבה לפני שיד מורמת.
מהמקרה של מיכל סלה ז״ל למדנו כמה זה דחוף: המכה הראשונה הייתה גם האחרונה. מיכל לא חוותה אלימות פיזית מהאיש שרצח אותה — עד היום שבו רצח אותה.
הפילטר
מיד אחרי הרצח נכנסתי לפייסבוק של מיכל, וראיתי את מה שכולם ראו: זוגיות נפלאה, רומנטית, בריאה. הפער בין מה שהיה לבין מה שנראה — שם בדיוק פועל הפרויקט.
לכל סצנה בסדרה מצולמות שתי תמונות: ״הנורה האדומה״, הרגע האמיתי, ולצידה ״תמונת אינסטגרם״ — סלפי מאושר, באותם בגדים ובאותו מקום. בתערוכה, תמונות האינסטגרם ממתינות בסוף המסלול על מסך שמדמה פיד, כדי שכל מבקר ירגיש כמה קל לפספס.
הסדרה
התמונות כאן הן מתוך צילומי הפרויקט. הן נעות כרונולוגית — מערב רגיל בבר, דרך שליטה שמתהדקת, אל תוך הבית. ככל שהמערכת מחשיכה, הצבע מתנקז, עד לשחור-לבן.
כל הצילומים © שרון גבאי · הסצנות בוימו וצולמו עם שחקנים, לצורך המחשה והעלאת מודעות.
לאן זה הולך
המטרה היא להגיע לכמה שיותר אנשים, בדגש על בני נוער, סטודנטים וצעירים — קהל ששפת הצילום מדברת אליו יותר מכל הרצאה. היעד: להציג את התערוכה במשכן הכנסת, בכנסים, בגלריות ובמבני ציבור, ובעיקר בבתי ספר על-יסודיים ובאוניברסיטאות, בארץ ובעולם.
מחפש שותף שיהפוך את זה לפרויקט
הפרויקט נעשה בהתנדבות מלאה, בליוויה של לילי בן עמי — אחותה של מיכל — ומוקדש לזכרה ולהנצחתה.
כדי להפוך את הרעיון לתערוכה שמטיילת ברחבי הארץ, אני מחפש ארגון או גוף חברתי שיאמץ את הפרויקט, יוביל ויממן אותו. הארגון השותף יהיה הבית של הפרויקט: יבחר את מקום ההשקה, יישא את הדברים המרכזיים בערב הפתיחה, ויוזכר בכל פרסום. כל תקציב שנותר, וכל רווח — ייתרמו.
אם זה מדבר אליכם — בואו נדבר
לפנייה בוואטסאפ ←